-2-
נוסעים מתוחים,
מלפני מנוע שרועש מחוץ
לאוזניות שלנו, מתחתי מסלול קר מצינה של בוקר, מעלינו
השמיים ומסביב עוטף אותנו שקט פסטורלי. "צ'ארלי ינקי
קילו, רשאי להמריא" אישר המגדל באוזניות שלנו. "רשאי
להמריא צ'ארלי ינקי קילו" השבתי ודחפתי את המצערת
קדימה. המטוס האיץ על המסלול. 30 קשר…
40 קשר…
חשבתי על כך שזה בטח מוזר לנוסעים שלי לשמוע את כל
השיחות האלו עם הפיקוח ולראות את תהליך ההמראה מתוך
הקוקפיט, אבל ככה זה במטוס קל. המטוס הגיע למהירות
ניתוק של 65 קשר ומשכתי את מוט ההיגוי אחורה. המטוס
ניתק מהקרקע והמשיך לטפס לאט אל רום טיסה של 8,500
רגל. באוויר, שהתקרר עם צבירת הגובה, החבר'ה התחילו
להירגע וליהנות מהנוף הכחול-לבן שמחוץ לארצנו. כמה
שלווה נראית מדינת ישראל מלמעלה. כאילו לא היו בה
מעולם פיגועים אינפלציה ושער דולר.
